ספר חדש: לא לקידוש בלבד – יין, חברה ופוליטיקה בישראל
ספר על יין ישראלי, שכתבה ד"ר גלית רנד – תולדת עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטה העברית בירושלים.
זה לא ספר שעוסק ביין עצמו, אלא במותג הנקרא 'יין'. השאלות ששואלת גלית בספר הן בעיקר סוציולוגיות-תרבותיות. שוחחתי עם גלית רנד השבוע, והשיחה גלשה לשאלות שהן כמעט ברומו של עולם, ולאו דווקא על אותו נוזל שעשוי בסך הכל ממיץ ענבים.
השאלה המרכזית היא, איך אנו כחברה בה היינו מורגלים לשתות יינות מתוקים לשם קידוש בימי שישי, הפכנו בעצם לחברה שרואה ביין דבר שונה ואליטיסטי.
מהו הצורך של חובבי היין לדבר כל כך הרבה על הנוזל האדום או הלבן הזה, מה זה עושה לנו באופן אישי - בין אם זה במפגש בין חברים או עם אנשי עסקים. האם היין מבחינה זו הוא בעצם סוג של תכשיט יוקרתי שאפשר להשוויץ בידע ובזה שאני יכול לדבר עליו שעות.
האם מרתף יין ומקרר יין מקבילים למכונית יוקרתית, אותה אני צריך בחניה על מנת לבסס את המעמד הסוציואקונומי שלי, או שמא מדובר במשהו שכן שייך לכל שכבה ושכבה בגלל אופיו ומחירו המשתנה של כל יין, ובעצם הוא מאפשר לכלל הציבור להיחשף בפני המותג; הן לנוסעי המחלקה ראשונה והן לעם הפשוט.
הצרכנים היו מאז ומעולם מבולבלים לגבי יין. הרוב הגדול לא מתחברים לסיפורים ולמילים המסובכות שמבקרי היין המציאו על מנת לתאר את היין, או לתת לו ציון. מה ההבדל בין ציון 84 ל- 88 לגבי אותו צרכן, מה זה אומר לו, ואיך זה משפיע על קניית היין.
מי בעצם משפיע על קניית היין, האם זה אותו מבקר נפוח אגו, או שמא אותו מלצר צעיר במסעדה, שלוחש ללקוח שזה יין טעים וכדאי לו. האם המבקרים משרתים אג'נדה מסוימת העובדת בשיתוף פעולה עם היקבים, ולא באמת מסוגלים לומר את דעתם האמתית על היין.
בספר "לא לקידוש בלבד" נמצאות התשובות. איך זה התחיל, מי היה אשם בתופעה האליטיסטית זו, ולאן זה מוביל אותנו כחברה.
ביקורת יין: 'לא לקידוש בלבד': הייננית: גלית רנד (גם רעייתו של דורון רנד,מי שהיה מנכ"ל יקב עמק האלה), היקב: החברה הישראלית, שנת בציר: 1983 (הקמת יקב רמת הגולן שחולל את השינוי).
ארומות: כבר בפתיח אפשר לחוש עוצמות של פרי צעיר, תוקפני ולא רגוע, שמתפתח בכל העברת דף ומשנה את ריחו למשהו מורכב יותר, בשל יותר, אבל הבלבול הזה מורגש ולא תמיד יש חיבור בין השניים הללו שכל אחד מהם מושך לכיוון שלו.
הטעמים בפה מתגבשים לאט לאט, ואם ציפיתי למתקפת מילים שיהיו לי קשות ומסובכות, אז הייננית הצליחה להעביר את המילים בצורה מדויקת.
אכן מדובר במשהו מורכב, עם היסטוריה, מעמד ומיתוג שקיימים בעולם מאות שנים, והגיעו לישראל לפני קצת יותר משלושים שנים, והיכולת של אותו מותג צעיר להגיע לכל כך הרבה אנשים שידברו עליו, מרתקת בעיניי.
חובבי היין ימצאו בספר זה תשובות לשאלות רבות, ובין השורות יוכלו למצוא את עצמם ולהתחבר לאותם ריחות וטעמים שמאפיינים אותם.
לאנשים שרוצים להיחשף לריחות ולטעמי יין, זו הזדמנות נפלאה להכיר עולם מרתק ששייך לכולם. מה שבטוח, זה שלאחר קריאת כמה עשרות דפים, תחושו צורך לפתוח בקבוק יין ישראלי ,ולהבין בעצם על מה הספר מדבר.
לא לקידוש בלבד - יין חברה ופוליטיקה בישראל – בהוצאת הקיבוץ המאוחד. המחיר 72 שקלים – VFM (תמורה למחיר) בהחלט.
שף אלון גונן קייטרינג אל בריו, מסעדת LA MIERER in Bastia כתב ומבקר היין של אתר אכול ושאטו ובאתר היין אדום או לבן ובעל טור בהארץ און ליין
